מושג חדש שנולד בעולם המיסוי בשנה האחרונה, מנסה לתת מענה לחוסר הצדק הקיים בכל הקשור לרכב הצמוד לעובד ; ומעניק "פתח מילוט" למעסיקים ולעובדים מרשת המס של הגובה הישראלי.

איך זה עובד ?

השיטה החדשה מאפשרת זקיפת שווי יחסי בהתאם לימי השימוש בחודש, כאשר בפועל לוקחים את מספר ימי השימוש חלקי 30 ימים לצורך הדוגמא, ומקבלים את % השימוש היחסי לאותו חודש.
כאשר הרכב נשאר רק פעם אחת ברשותו של העובד בלילה, אז אין שווי בכלל.

יחד עם זאת, רכב מאגר הינו רכב שעונה על כל התנאים הבאים:

1. הועמד/ו לרשות העובד רכב/י מאגר (לרבות חניית לילה בחניית העובד) במהלך חודש קלנדרי מספר ימים מוגבל שאינו עולה על עשרה ימים, וכן במספר ימים מוגבל במהלך שנה קלנדרית שאינו עולה על מאה ימים.
2. לא הועמד לרשותו של העובד רכב אחר באותו חודש (אין לו רכב צמוד).
3. לא מדובר ברכב המוצמד לעובד אלא רכב מאגר המיועד לפעילויות שוטפות.
4. הרכב נותר בידי העובד למשך הלילה בלבד, החל מתום יום העבודה המלא של העובד בתום פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע והסתיים לאחר שעות העבודה הרגילות או לקראת פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע ביום המחרת הדורשת יציאה לעבודה לפני שעות העבודה הרגילות. כאשר הרכב יוחזר למחרת בבוקר למקום העבודה הקבוע למעט אם נדרש לפעילות כאמור לעיל ביום המחרת.
5. הרכב מועמד לשימוש העובד באופן אקראי ולא שיטתי בשל צרכי העבודה ועל פי אישור של הגורם המוסמך במקום העבודה.
6. הרכב לא נמצא בידי העובד החל מסוף יום ה' ועד יום א, בחגים, בשבתון, ימי חופשה, ימי מחלה או בכל יום היעדרות אחר מהעבודה.

לאחר שפירטנו את כל התנאים להכרה, נשארו עם האתגר ליצור תנאי עבודה אשר יעמדו בתנאים אלו, ויאפשרו גם לעובד וגם למעסיק חיסכון משמעותי במיסים.

לסיכום: החוק לא תמיד ברור או הוגן, אך כפי שידוע לכולנו, "ידע הוא כוח", ובמקרה שלנו , הידע הזה שווה הרבה מאוד כסף.